קואליציות

הבלוג מתעדכן ברוח הזמן הזה, כמו שנאמר: צייטגייסט .
היות וערב ערב רביב דרוקר מסביר על קואליציות בטלויזיה חשבתי שיש לדבר על כך גם במישור המשפחתי.
משפחות מייצרות קואליציות רבות.
אמנה כמה:
קואליצית ההורים
קואליצית הילדים
קואליצית הבנות ותסלחו לי את הסטריאוטיפים נוסעת לטיול שופינג
קואליצית הבנים נוסעת לטיול אתגרי
קואלצית התאומים
קואליצית הקטנים וקואליצית הגדולים במשפחות שבהן יש יותר משני ילדים.
קואליציה בנוגע לאיזו מסעדה נלך, איזה סרט ניראה וכדומה.
המשותף לקואליציות אלה שיש בהן תחושה של ביחד למען מטרה קטנה או גדולה
אבל אפשר לנוע בהן. מותר לי להיות בכמה קואליציות. הן לא ממלכדות אותי.

אבל -
יש קואליציות שהבסיס שלהן איננו כזה. קואליציות מהסוג השני יש בהן מניע נסתר או שהן מחביאות סוד.  קואליציות שבהן יש תחרות על ליבו של הילד. קואליציות שמבטלות או מקטינות את ההורה השני.
הילד בעצם נמצא בקונפליקט תמידי.
 אם הנחת היסוד היא כי ילד זקוק לשני הוריו ואהבתו נתונה לשניהם הוא לא צריך לבחור צד. קואליציות מסוג השני אינן מאפשרות לו להישאר ניטרלי.
הילד משלם מחיר גבוה על היותו בקואליציה. הוא מפקיד בכניסה את נאמנותו.
הו - ונאמנות אנו יודעים ערכה לא יסולא בפז.
משפטים כמו:
"אל תגיד לאמא/ אבא"
"אל תקשיב לאמא/ אבא"
"אם הוא היה אוהב אותך הוא לא היה עושה ככה"
מזינים את הקואלציה ומחזקים אותה, אך בה בעת מחלישים את הילד.

קואליציות, כאמור, מתרחשות בכל המשפחות בשוטף.
במשפחה שבה ההורים בתהליך של פרידה או בגירושין
בנית הקואליציה עשויה להפוך לנשק של ההורים
אשר מעולם
מעולם
מעולם
לא יודו שהם משתשים בילדים.
(רק ההורה השני משתמש בילדים...)

מצבים אלה מחייבים התערבות, עוד מראשיתם, כי הם מסבים נזק ארוך טווח הן לילד והן להורה.
ילדים צעירים ומתבגרים צעירים נוטים לראיה של שחור-לבן (נכון-לא נכון טובים ורעים)
מפצלים בין הוריהם כדי לייצר סדר בתוך הברדק וכדי שתהיה להם שליטה.

הורים רבים מבטיחים לילדיהם ב"שיחה"
כי הם תמיד ישארו הוריהם.
אם כן, יש לעשות ככל האפשר, כדי לשמר את קואליצית "ההורים" עובדת לטובת ילדיהם.

עד הפעם הבאה
להשתמע