למה דווקא משולש?

מכירים את זה, כשהורים אוחזים ידיים לילד הפעוט שלהם
כל הורה יד
והולכים ברחוב
ואז משחקים יחד:

אחת,
שתיים 
ו- ש ----לוש

והילד מונף באוויר, ועושה צעד ענקי
ומיד בסיום
הוא דורש
"שוב" אחת שתיים ו- שלוש....

אז המשחק הזה הוא משחק בתוך המשולש.
והמשולש הזה הוא הבסיס: אבא -אמא-ילד.
גם אם אח"כ יש אחים, עדיין עבור כל ילד בתוך המשפחה יש משמעות רגשית ליחסים שנוצרו במשולש (זה לא אני אומרת כמובן, אלא פרויד).

על היחסים במשולש, וגם על היחסים שבין הדיאדות השונות (אבא-אמא, אמא-ילד, אבא-ילד) קטונתי מלכתוב במסגרת זו.
זוית הראיה של הבלוג הזה עוסקת  במשפחות בהן ההורים נפרדו ובילדי שני הבתים.

מה דעתכם, אם הייתם צריכים לבחור דימוי ל"משולש" לאחר פרידה, כיצד הייתם מתארים אותו?
אופי הדימוי אותו תבחרו, מתאר את היחסים שבתוכו ואת מורכבותם.
הורים שהצליחו באופן מספק להפריד בין היותם זוג להיותם הורים ימשיכו לספק לילדם משולש בטוח ויציב לצמוח בתוכו.

אם נתקעתם, ולא עולה לכם דימוי
תוכלו לחפש משולשים אחרים בחייכם או בחייו של הילד.
אם תתבוננו דרך זכוכית מגדלת "משולשת" תוכלו לראות שאנו נוטים ליצור הרבה משולשים.
חברויות משולשות הן דוגמא טובה לכך.
אופי המשולשים האחרים (הלא משפחתיים) משחזר פעמים רבות את דפוס היחסים אותנו למדנו באותו משולש בסיסי.

בהזדמנות זו, הוספתי לבלוג רקע חדש ומשולש.

עד הבאה הבאה,
להתראות.