ימים קשים עוברים על כולנו.
חושבים פעמיים לפני שיוצאים מהבית.
היות והחדשות מדברות על ה"סגר"
חשבתי שהוא במידת מה חל על כל הצדדים. כולם נסגרים פנימה, בפחד.
אבל היום בבוקר
כשסידרתי מערכת
מצאתי בתוך התיק של הבת שלי את הדף הבא
והתנחמתי, על אמת
שזה מה שמלמדים את הילדים שלנו.
וכל המילים, היפות האלה...
שיש בהן הבטחה לאיזשהו עתיד עבורנו ועבורם
נראות כל כך תלושות מול מציאות בלתי אפשרית.
אבל - היי,
הבלוג שלי לא עוסק בפוליטיקה, אלא במשפחות.
ואני מוצאת לנכון לכתוב את כל זה דווקא כאן
כיוון שכל מה שכתוב על הדף,
הוא האמת שלי.
משפחות בהתפרקות ובפרידה יכולות להיגרר לשנים של מאבק,
רגשי, כלכלי, מסית, מפלג, מכסח, משפיל, מענה,
להוציא הון כסף עליו
כדי
שבסופו של דבר - במרבית המקרים
הם יצטרכו לשבת ולקבוע "הסדר" איך חיים בנפרד.
אני רוצה להדגיש כי היגררות לתוך מאבק
היא לא רק של צד אחד.
"צריך שניים לטנגו".
כשהייתי צעירה ממש,
הייתה פעולה בתנועה
שקראו לה
"הסיכון בשלום עדיף על הסיכוי שבמלחמה".
אני חושבת שזה נכון בכללותו,
אך בטח שבמצב הרגשי העדין והכואב שבו נתונים כל בני המשפחה סביב הפרידה.
אין הסכמים קלים (כנראה)
ואין הסכמים שאין בהם ויתורים.
זה המשמעות של הסכם. שני הצדדים יוצאים בחוויה של WIN.
בשביל זה צריכים לשבת לשולחן שני אנשים מבוגרים
שמבינים שלמרות הפגיעה
אני צריך או צריכה לכבד את הבן אדם שיושב מולי,
בדרך כלל כהורה של הילדים המשותפים.
זה קשה.
מממממ-אאאאא-דדדדד!!!
אבל זה עדיף.
זה עדיף לכל אחד מהצדדים, לבריאות הנפשית והרגשית, למשאביו הכלכליים
זה עדיף לילדים
שלא יאלצו לספוג לקרבם את שאריות הרעל והמלחמה.
המורשת שלכם עבורם
היא בדיוק - האופן בו אתם נוהגים בהורה השני שלהם.
הלוואי
ויבואו ימים של שקט.
חושבים פעמיים לפני שיוצאים מהבית.
היות והחדשות מדברות על ה"סגר"
חשבתי שהוא במידת מה חל על כל הצדדים. כולם נסגרים פנימה, בפחד.
אבל היום בבוקר
כשסידרתי מערכת
מצאתי בתוך התיק של הבת שלי את הדף הבא
והתנחמתי, על אמת
שזה מה שמלמדים את הילדים שלנו.
וכל המילים, היפות האלה...
שיש בהן הבטחה לאיזשהו עתיד עבורנו ועבורם
נראות כל כך תלושות מול מציאות בלתי אפשרית.
אבל - היי,
הבלוג שלי לא עוסק בפוליטיקה, אלא במשפחות.
ואני מוצאת לנכון לכתוב את כל זה דווקא כאן
כיוון שכל מה שכתוב על הדף,
הוא האמת שלי.
משפחות בהתפרקות ובפרידה יכולות להיגרר לשנים של מאבק,
רגשי, כלכלי, מסית, מפלג, מכסח, משפיל, מענה,
להוציא הון כסף עליו
כדי
שבסופו של דבר - במרבית המקרים
הם יצטרכו לשבת ולקבוע "הסדר" איך חיים בנפרד.
אני רוצה להדגיש כי היגררות לתוך מאבק
היא לא רק של צד אחד.
"צריך שניים לטנגו".
כשהייתי צעירה ממש,
הייתה פעולה בתנועה
שקראו לה
"הסיכון בשלום עדיף על הסיכוי שבמלחמה".
אני חושבת שזה נכון בכללותו,
אך בטח שבמצב הרגשי העדין והכואב שבו נתונים כל בני המשפחה סביב הפרידה.
אין הסכמים קלים (כנראה)
ואין הסכמים שאין בהם ויתורים.
זה המשמעות של הסכם. שני הצדדים יוצאים בחוויה של WIN.
בשביל זה צריכים לשבת לשולחן שני אנשים מבוגרים
שמבינים שלמרות הפגיעה
אני צריך או צריכה לכבד את הבן אדם שיושב מולי,
בדרך כלל כהורה של הילדים המשותפים.
זה קשה.
מממממ-אאאאא-דדדדד!!!
אבל זה עדיף.
זה עדיף לכל אחד מהצדדים, לבריאות הנפשית והרגשית, למשאביו הכלכליים
זה עדיף לילדים
שלא יאלצו לספוג לקרבם את שאריות הרעל והמלחמה.
המורשת שלכם עבורם
היא בדיוק - האופן בו אתם נוהגים בהורה השני שלהם.
הלוואי
ויבואו ימים של שקט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה