לפני כמה שנים,
בעודי נוסעת ממש ליד מרכז הכרמל
ראיתי טווס עובר במעבר החציה.
כאזרחית טובה החלטתי כי המוקד העירוני חייב לדעת על כך
והרמתי טלפון ל 106.
המוקדן, שהתפעל הרבה פחות ממני מהסיטואציה,
הסביר לי שטווסים עפים.
ושהאחרון, כפי הנראה נמאס לו מכלובו שבגן החיות
ויצא לסיבוב במרכז.
מה לא ברור?!
מזל שהאריה תמיד ישן שאני מגיעה.
איזו מין חיה זו, אפשר לקרוא בויקיפדיה.
ובהשאלה -
כולנו מכירים אנשים שמתהלכים כטווסים.
על פי רוב, אנו מייחסים להם תכונות הקשורות לרהבתנות.
צורך רב מאד בנראות, בחיצוניות ב"שופוני"
מחשבה על איך הם נתפסים על ידי אחרים
חשיבות עצמית מוגזמת,
לעיתים אף נקשרות תכונות שליליות נוספות כמו: אגואיזם וקושי לראות ולזהות את האחר ואת צרכיו.
בקצה הרצף - נתאר אנשים כאלה כנרקסיסטים.
(ועל כך ארחיב, בפעם אחרת... )
אבל הפעם, אני רוצה להדגיש דווקא את הצד החיובי של תכונות הטווס.
הטבע, העניק לו מניפה כל כך יפה כצורך אבולוציוני.
באופן דומה, אנשים ונשים בפרט, אינם צריכים להתבייש או להסתיר את יכולותיהם והישגיהם.
הם צריכים לחוש בטוחים "לזהור" "לבלוט" "להצליח".
בעשותם כן, הם נותנים לאחרים שלידם,
(ובכך אני מתכוונת בראש ובראשונה לבני זוגם, לילדיהם, לחבריהם
ובמעגלים רחבים יותר לקולגות שלהם, לכפיפים שלהם וכו' )
לגיטימציה לפעול לצידם באופן דומה.
אנשים שעושים זאת באופן חיובי ומפרה בטוחים בעצמם וביכולותיהם.
אצל אחרים קל להרגיש מתי פעולות אלה מנסות להסוות בטחון עצמי רעוע.
ולסיום ברוח החג:
לאחרונה סיפרתי שחזרתי ליצור. עבורי זה לא מובן מאליו.
אני נעזרת כדי שיהיה לי מספיק כוח ואומץ. ובכן... אם אתרגם את מה שכתבתי לשפת המעשה
צריך מידה של תכונות "טווסיות" כדי ליצור, לכתוב, להציג... להעלות לרשת וכו'.
הכנתי השנה תחפושת לבת שלי. וזה היה - תענוג גדול עבורי.
אני מצרפת מספר תמונות מתהליך היצירה:
וכמובן, אי אפשר בלי "שרביט" ו"כתר"
חג שמח
מלא שמחה לכולם
עד הפעם הבאה...
בעודי נוסעת ממש ליד מרכז הכרמל
ראיתי טווס עובר במעבר החציה.
כאזרחית טובה החלטתי כי המוקד העירוני חייב לדעת על כך
והרמתי טלפון ל 106.
המוקדן, שהתפעל הרבה פחות ממני מהסיטואציה,
הסביר לי שטווסים עפים.
ושהאחרון, כפי הנראה נמאס לו מכלובו שבגן החיות
ויצא לסיבוב במרכז.
מה לא ברור?!
מזל שהאריה תמיד ישן שאני מגיעה.
איזו מין חיה זו, אפשר לקרוא בויקיפדיה.
ובהשאלה -
כולנו מכירים אנשים שמתהלכים כטווסים.
על פי רוב, אנו מייחסים להם תכונות הקשורות לרהבתנות.
צורך רב מאד בנראות, בחיצוניות ב"שופוני"
מחשבה על איך הם נתפסים על ידי אחרים
חשיבות עצמית מוגזמת,
לעיתים אף נקשרות תכונות שליליות נוספות כמו: אגואיזם וקושי לראות ולזהות את האחר ואת צרכיו.
בקצה הרצף - נתאר אנשים כאלה כנרקסיסטים.
(ועל כך ארחיב, בפעם אחרת... )
אבל הפעם, אני רוצה להדגיש דווקא את הצד החיובי של תכונות הטווס.
הטבע, העניק לו מניפה כל כך יפה כצורך אבולוציוני.
באופן דומה, אנשים ונשים בפרט, אינם צריכים להתבייש או להסתיר את יכולותיהם והישגיהם.
הם צריכים לחוש בטוחים "לזהור" "לבלוט" "להצליח".
בעשותם כן, הם נותנים לאחרים שלידם,
(ובכך אני מתכוונת בראש ובראשונה לבני זוגם, לילדיהם, לחבריהם
ובמעגלים רחבים יותר לקולגות שלהם, לכפיפים שלהם וכו' )
לגיטימציה לפעול לצידם באופן דומה.
אנשים שעושים זאת באופן חיובי ומפרה בטוחים בעצמם וביכולותיהם.
אצל אחרים קל להרגיש מתי פעולות אלה מנסות להסוות בטחון עצמי רעוע.
ולסיום ברוח החג:
לאחרונה סיפרתי שחזרתי ליצור. עבורי זה לא מובן מאליו.
אני נעזרת כדי שיהיה לי מספיק כוח ואומץ. ובכן... אם אתרגם את מה שכתבתי לשפת המעשה
צריך מידה של תכונות "טווסיות" כדי ליצור, לכתוב, להציג... להעלות לרשת וכו'.
הכנתי השנה תחפושת לבת שלי. וזה היה - תענוג גדול עבורי.
אני מצרפת מספר תמונות מתהליך היצירה:
וכמובן, אי אפשר בלי "שרביט" ו"כתר"
חג שמח
מלא שמחה לכולם
עד הפעם הבאה...
